החלטה בתיק ת"א 22477-11-09

בפני שתי בקשות מטעם הנתבעים, אחת, מטעם נתבע 1 להורות על דחיית התובענה מהטעם של חסינות עובד ציבור, זאת על פי סעיף 7ג'(א) לפקודת הנזיקין וכן בקשה להכרה בחסינות זו. בקשה שנייה, מטעם נתבעת 2 היא  בגין השתק עילה. 

ההליך והצדדים לו: 

עסקינן בתביעה נזיקית שהוגשה כנגד הנתבעים בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.  התובע הינו עורך דין. נתבע מס' 1 הינו הממונה על מחלקת גבייה בעיריית קריית שמונה שעובד אצל נתבעת מס' 2 , היא עירית קריית שמונה.

התובע טוען, כי הטלת העיקולים על חשבונותיו בבנק מבלי שהיה לו כל חוב, הסבה לו נזק ופגעה בשמו הטוב ועל כן הוא זכאי לסעד לפי חוק לשון הרע.

התובע טוען בכתב התביעה, כי פנייתו לנתבעת 2 לבטל את העיקולים סורבה, בשל כך הוא נאלץ להגיש תובענה למתן פסק דין הצהרתי בבית המשפט השלום בנצרת, בדרישה לבטל  את העיקולים ולקבוע כי התובע אינו חייב לנתבעת 2.

בית משפט השלום בנצרת הורה בתיק 10257-08-08 על ביטול העיקולים והעביר את התיק לבית משפט לעניינים מנהליים בנצרת. במסגרת עת"מ 144/08 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו התובע אינו חייב בתשלום כלפי הנתבעת מס' 2.

התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט השלום בת"א. נתבעת 2 הגישה בקשה לדחיית התביעה שהוגשה ע"י התובע על הסף בשל השתק עילה ולחילופין נטענה טענת חוסר סמכות מקומית.

ביום 11.1.10 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט השלום בת"א, לפיה בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט השלום בנצרת וכי יתר הטענות יישמעו בפני המותב אשר ידון בתיק. מכאן הבקשות שבפני.

טענות מטעם הצדדים:

טענות הנתבע 1 :

א.         המבקש טוען כי פעולותיו שבגינן הוגשה נגדו התובענה נעשו בנסיבות שבהן מתקיימים תנאי חסינות סטטוטורית הקבועים בסעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ותקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור), תשס"ו-2006, על מעשים שעשה במסגרת תפקידו השלטוני.

ב.         התובע לא הגיש ליועץ המשפטי של נתבעת מס' 2  את כתב התביעה בצירוף טופס על פי התקנות, כדי לקבל את עמדת הנתבעת מס' 2 ביחס לתביעה ולחסינות הנתבע מס' 1. רק לאחר קבלת החלטת בית המשפט, פנה התובע ליועץ משפטי וקיבל עמדתו, לפיה קיימת הכרה מלאה בחסינותו של הנתבע מס' 1 והנתבעת מס' 2 מקבלת עליה כל חיוב שיוטל עליו.

ג.          לא ייגרם כל נזק כפועל יוצא מדחיית התביעה נגד הנתבע מס' 1, נתבעת מס' 2 נתנה את הסכמתה להיכנס בנעליו ובמידה ובית המשפט ייעתר לבקשה וידחה את התביעה כנגד המבקש.

טענות הנתבעת 2 :

א.         עילת התביעה שהוגשה ביום 31.8.08 למתן פסק דין הצהרתי היא זהה לתביעה שבפנינו ועל כן היה על התובע לתבוע את הסעד הנתבע בתביעה דנן, במסגרת תביעתו הראשונה.

ב.         התביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בנצרת הועברה לבית משפט לעניינים מנהליים, והיא הסתיימה בהסכם פשרה שלפיו העיקולים בוטלו והחוב נמחק. הסכם פשרה זה, יש בו כדי להשתיק תביעות חדשות בגין אותן עילות, מכוח הכלל של מעשה בית דין.

תגובת התובע :

א.         אין לדחות את התביעה כנגד נתבע 1, תעודת החסינות הוצגה באיחור של 4 חודשים ולא צורפה לכתב ההגנה.

ב.         התובע טוען כי במידה ובית המשפט יורה על דחיית התביעה כנגד נתבע מס' 1 לא יהיה ניתן יהיה לגבות את הכסף מנתבעת מס' 2 בשל קשיים כספים  בהם נתונה העירייה.